יום ב', ג’ בחשון תשע”ח

המעבר מן הגן לבית הספר הוא אחד המעברים המשמעותיים בחיי הילד וההורים. מבחינת ההורים זהו המפגש הראשון עם ההערכה. הערכה זו משקפת מבחינתם את ההורות שלהם. אם הילד מצליח בלימודים ויש לו הרבה חברים, משמעו הם "הורים טובים" אם זה לא כך, מה זה אומר "עלינו כהורים?". מבחינת הילד, הוא נכנס לעולם חדש בו מרגיש את ציפיות הוריו והסביבה שלו. בנוסף הוא נדרש על ידי בית הספר להתאים את עצמו לנורמות התנהגות שבית הספר מכתיב וזאת מפני שבית הספר אינו יכול להתאים את עצמו לייחודיות של כל ילד. מצב זה של "לחצים חיצוניים" הן על הילד והן על ההורה עלול מהר מאוד להפוך למתח בין ההורה לילדו. אז כיצד ניתן להתמודד עם לחצים אלו ואחרים על מנת לאפשר לילדינו לעבור מעבר משמעותי זה בהצלחה?. 1. מודעות עצמית – הורים, שעדיין זיכרונותיהם כתלמידים מהדהדים בראשם, עלולים להיכנס ללחץ עם כניסת ילדיהם לבית הספר. הורים אחרים עלולים להיכנס ללחץ משום שהם זוכרים את תובענות בית הספר וכיצד השפיעה תובענות זו על מערכת היחסים עם הבן הבוגר. חשוב ביותר שההורים יעשו הפרדה בין זיכרונותיהם האישיים מתקופת בית הספר ו/או זיכרונותיהם כהורים לילדים בוגרים, לבין החוויות העתידיות עם ילדם העולה לכיתה א`. כך יאפשרו לילדם "לסחוב על גבו" רק את ילקוט בית הספר ללא הפחדים והחרדות שלהם. 2.ההצלחה בלימודים אינה מובטחת מראש - עם הכניסה לכתה א` הורים רבים מצפים שילדם יהיה בין התלמידים הטובים בכיתה, אך לא תמיד ציפייה זו מתממשת ובאה בקלות, כמו אצל "הילד של השכן". במצב זה חשוב מאוד לא לחפש "אשמים" אלא להיות מוכנים ופנויים להגיש לילד את העזרה הנחוצה כדי להתגבר על הקושי. 3." עם כזאת התנהגות לא תוכל לעלות לכיתה א` " - יש הורים המאמינים שאם יפחידו את ילדם, הילד יהיה מוכן טוב יותר לבית הספר. ההפך הוא הנכון, ילד הנכנס מפוחד לכיתה א`, הנו ילד חרד ולא פנוי ללמידה ולפיתוח קשרים חברתיים. ההכנה לכתה א` צריכה להיות מאוזנת ומרגיעה. 4. הילד העולה לכיתה א` עומד בזכות עצמו – חשוב לראות בילד העולה לכיתה א` כיחידי ולא כמתחרה באחיו הגדולים. אין לצפות ממנו מחד שיעמוד בהצלחת הישגיהם של אחיו הגדולים או מאידך שיהווה פיצוי על האכזבות של אחיו הגדולים. הילד העולה לכיתה א` יכול להצליח אך ורק על פי דרכו שלו וחשוב שהוריו יזכרו ויכבדו זאת. 5. הילד הוא העולה לכיתה א` – מי שנכנס לכיתה א` הנו הילד ולא הוריו ולכן חשוב מאוד לאפשר לו לקחת אחריות על הכנת השיעורים, סידור הילקוט והעמידה בלוח הזמנים, ההורים צריכים להיות שם לתמיכה הכוונה ועזרה לפי הצורך, לא על מנת לעשות את העבודה במקומו!. 6. המורה היא דמות משמעותית עבור הילד העולה לכיתה א`– עבור הילד העולה לכיתה א` המורה היא האמא השנייה שלו. הערכת הילד את מורתו היא הכרחית על מנת שיוכל להיעזר בה ולסמוך עליה בעת הצורך. אהבת המורה אינה מחליפה אהבת אם אלא משלימה אותה, על כן חשוב לא להכניס את הילד לקונפליקט נאמנויות, שכן מצב זה יפגע בתפקודו הלימודי והרגשי של הילד. M.Aהכותבת- בתיה קריגר יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת.